קורח צדיק היה!
האר"י הקדוש אומר שקורח היה צדיק! ורמז לדבר הפסוק בתהילים: "צדיק כתמר יפרח" בסופי תיבות קרח. האומנם?
אכן קורח היה מנושאי הארון במסירות נפש. הוא ידע שתיתכן סכנת חיים בנשיאת הארון כפי שראינו אצל עוזא...
לקורח היתה רוח הקודש וברוח הקודש הוא ראה שעתיד לצאת ממנו שמואל הנביא (המוזכר בהפטרה!) השקול כנגד משה ואהרון כפי שלומדים שוב מתהילים "משה ואהרון בכהניו ושמואל בקוראי שמו" (תהלים צט, ו) - אומרים חז"ל שקול שמואל כנגד משה ואהרון...
קורח היה גם פיקח! " קורח שפיקח היה מה ראה לשטות זו!"
אכן אומר החכם האדם "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" ראינו זאת בפרשת המרגלים עליהם מעידה התורה "כולם ראשי בני ישראל המה" ובכל זאת רש"י מכנה אותם "רשעים". אז מה בסוף? קורח צדיק?!
הטענה של קורח היא טענה חזקה של שיוויון "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה'..." - אמת! אך נראה מוקדם מידי.. לעתיד לבוא תתקיים הנבואה "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" "ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים" כולם באותו גובה... אולי לזה מתכוון הראי"ה קוק במאמר הדור - "שהענקים נעלמים וכל העם עולה ומשתווה..."
אך כל זה נכון רק בסוף - חזון אחרית הימים. בנתיים יש תהליכים של מנהיגות, מורים ומחנכים ומורי דרך. טענת מרים ואהרון היתה דומה "הרק אך במשה דיבר ה' הלא גם בנו דיבר... " אך מיד ה' מתערב ומסביר - שלא קם נביא עוד כמשה בישראל "פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות..". לכן רק בסופי התיבות - בסוף "צדיק כתמר יפרח" = קרח. אומר הזוהר שכמו שלמרגלים היתה נגיעה וזה הפילם - כך גם לקורח. "הקנאה הוציאה אותו מהעולם" אומר הזוהר על הפרשה: "כל הרודף אחר שאינו שלו הוא בורח מפניו, ולא עוד אלא שמה שיש לו נאבד ממנו. קורח רדף אחר שאינו שלו. שלו אבד והאחר לא הרויח". במילה "מחלוקת" חבויות 2 מילים שליליות 1. חלק 2. ההיפך מהחיים... - תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם - מחלוקת היא ההיפך מהשלום. שלום הוא שמו של הקדוש ברוך הוא. ומי שחולק על השלום חולק על הקב"ה.
גם השבת היא שלום ומחלליה.. בורחים מהחיים. זה מה שקרא לצלופחד - מקושש העצים.
רבי יוסי אמר: כתיב (תהילים): "שלום רב לאוהבי תורתך..." התורה היא גם שלום שנאמר: "וכל נתיבותיה שלום" עץ חיים היא למחזיקים בה..."
שנזכה לדבוק בה' ובתורתו ובמצוותיו ויקויים בנו הכתוב: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום".